תקופת הקורונה תיחקר מכל הכיוונים, תתי-הכיוונים ומיקרו תתי-הכיוונים, בכך אין לנו ספק.
אנחנו עדיין לא לגמרי מכילים את השינויים שהיא הכניסה לחיינו, חלקם חברתיים, חלקם רגשיים וחלקם פיזיים, גשמיים, אשר באים לידי ביטוי במרחבי המחייה שלנו, בבתים שלנו.
ניכר שרובנו הבנו את חשיבות הבית - הפינה האינטימית שלנו. מקום המפלט שלנו מהיומיום הפך למקלט קבוע, מה שגורם לנו לראות אותו באור אחר, להתבונן בו אחרת, לזקק את הדברים שחשובים לנו באמת.
אז מה למשל השתנה?
המטבח הוא דוגמה מצוינת לחלל שעד לאחרונה שימש בבתים רבים כחלל פונקציונלי לבישול ולאכילה, אך יותר ויותר משפחות מרגישות שהוא כבר ״קטן עליהן״, שחסרים להם מקומות אחסון, שמשטחי העבודה אינם מספקים ובבתים עם ילדים, פתאום מרגישים את הערך הסנטימנטלי שיש במטבחים, כחלל בו נוצרים זכרונות ילדות של בישולים משותפים, של ריחות וטעמים מנחמים.
חלל נוסף שעובר שינוי ככל שנמצאים זמן ממושך יותר בבית - הוא חדרם של המתבגרים. פתאום הם שמים לב שהם מבלים בו זמן רב, לבדם, עם חברים, עם אהבת הנעורים וגם עם אמא או אבא, לשיחות צפופות, כשיש צורך בכאלה.
משפחות רבות מנצלות את התקופה המבלבלת כדי להחזיר את המושכות לידיהם של הטינאייג׳רים, ואלה מפתיעים והופכים את המרחב המוגבל והמצומצם הזה לפרקטי ונעים, כזה שתואם את טעמם האישי ואת כל ההשראה שימצאו בפינטרסט, מבלי להיכנס להוצאות משמעותיות מלבד צבע חדש, אקססוריז ייחודיים, וילונות, מדפים, חידוש התאורה, התמונות וכו׳. הקירות, אגב, נשארים במקומם.
שינוי מהותי נוסף שחל בבתים שלנו מקורו באילוץ או בבחירה של אנשים רבים לעבוד מהבית. פתאום צץ בחיינו צורך במרחב עבודה ביתי, צורך יומיומי תובעני למדי המחייב אותנו להיות מסוגלים לשבת במשרד הביתי שלנו, כזה שיהיה מסודר, מעוצב וגם נוח לפרקי זמן ארוכים. אין ספק, הזום גרם לנו לחשוב על מה קורה שם מאחורינו, מה רואה הצד השני, איך ניתן לשוות לחלל קטן מראה מרווח ומסוגנן.
ממה שראינו עד כה, אנשים נוטים לבחור בעיצובים פחות מצועצעים ויותר מינימליסטים ומודרניים, בצבעוניות עזה ובמיעוט רהיטים אינטנסיביים שישתלטו על החלל.
נקודת אור נוספת שרבים מאיתנו מעריכים ומוקירים עד אין קץ - היא המרפסת. פתאום מרפסת היא לא רק עציצים וכיסא נוח, אלא אזור התכנסות של אחר הצהריים, חדר כושר מאולתר, אזור המשחק של הילדים ופינת הרביצה של חיות המחמד.
אנשים המציאו את המרפסות מחדש וגילו יצירתיות מרשימה וניצול מקסימלי של שטחה.
גם בסלון שלנו חלו שינויים מסוימים, כאלה שיש מאחוריהם מחשבה והתמקדות בצרכי המשפחה ופחות בחשיבה על אירוח. יותר נוחות, השתרעות וסרט ביחד ופחות 30 אנשים בסלון ומקומות ישיבה רבים ככל האפשר.
באופן כללי, ניתן לזהות את עידן הקורונה כתקופה של התכנסות, של משפחה, של בחינת ה״יש״ והרצון למקסם אותו.
ומה יהיה בהמשך, תהיתם?
ובכן, כולנו באותה סירה. התחושה היא שהשינוי המשמעותי ביותר הוא על זיקוק הדברים שחשובים לנו באמת.
אם אתם רוצים להרגיש הכי בבית, הכי בנוח והכי מרוצים כשאתם פותחים את הדלת בסוף היום, דברו איתנו. נשמח להיות חלק מהשינוי שתרצו לעצמכם וליקיריכם.